העובדים בישראל מוגנים תחת מטריה רחבה של חקיקת מגן. אין לטעות ולחשוב שעובד המועסק בחוזה עבודה אישי מוגן יותר. חוזה אישי – כמו הסכם קיבוצי או צו הרחבה – נתון אף הוא לפרשנות, דרך משקפיים של יחסי העבודה - שבדרך כלל אינם סימטריים.
מתי יש צורך בפניה לעורך דין דיני עבודה?
לכאורה, בתי הדין לענייני עבודה הוקמו תוך ראיה רחבה של זכויות העובדים, ותוך הקלה של סדרי הדין לטובת התובעים. החוק אף פוטר מתשלום אגרה עבור סעדים בסיסיים כגון תביעה לשכר עבודה, או תביעות נגד המוסד לביטוח לאומי, ובמקרים אחרים קובע הסדר של דחיית תשלום האגרה, למשל בתביעה לפיצויי פיטורין.
אז אמנם סדרי הדין מקלים עם התובעים, אלא שגם למעביד, כמו לכל בעל דין, עומדות זכויות מהותיות שעלולות לשלול או לגרוע מזכויות העובד. לפיכך התייעצות עם עורך דין דיני עבודה מנוסה היא תמיד מומלצת. ניתן לעמוד באופן כללי, על ההליכים העיקריים שיבואו תחת סמכותו של בית הדין לענייני עבודה.
• תביעות מכוח יחסי עובד מעביד: המדובר בתובענות לשכר עבודה או הלנתו, או למשל תביעה להפרשות לפנסיה על פי החוק. דוגמא אחרת היא תובענה לפיצויי פיטורין. בסוגיה זו למשל, יכולה להתקבל טענת המעביד כי יש לראות בפיטורי העובד משום התפטרות שאינה מזכה בפיטורין, משום התנהגות העובד, מעילה באמון, גניבה, גרימת נזק וכו'. יעוץ משפטי מעורך דין דיני עבודה, יכולה למנוע קבלת טענה כגון זו של המעביד. קטגוריות אחרות יכולות להיות תביעת זכויות המגיעות לנשים בהריון מן המעביד, תביעות מצד עובדים שנקראו לשירות מילואים ונגרעו זכויותיהם, תביעות הטרדה מינית, תשלום דמי מחלה, הבראה, חופשה וכו'.
• תביעות נגד המוסד לביטוח הלאומי: הביטוח הלאומי הוא המופקד על תשלום קצבאות ותשלומי מעבר לאזרחי ותושבי המדינה, בין אם עבור נכות, סיעוד, זקנה, שארים, מזונות וכו'. בית הדין לענייני עבודה היא בעל הסמכות לדון בתביעות וערעורים על הביטוח הלאומי ומוסדותיו, בעיקר ועדות רפואיות לקביעת נכות. גם תביעות נגד משרד הבריאות עבור גמלת ניידות, יידונו בבית הדין לעבודה, ואף ערעורים על החלטות המוסד לביטוח לאומי לעניין דמי אבטלה והבטחת הכנסה.
אני עובדת ונדרשת לטיפולי הפריה – מה ימליץ עורך דין דיני עבודה?
טיפולי הפריה חוץ גופית מהווים לעיתים את הדרך היחידה הקיימת לאשה להרות הורות ביולוגית. הטיפולים עצמם יכולים להיות ממושכים ומכאיבים. עבור אשה עובדת, טיפולים אלו יהיו בהכרח כרוכים בהפסד ימי עבודה וסכנת פיטורין. המחוקק היטיב להגן על נשים עובדות הזקוקות לטיפולי הפריה חוץ גופית והסדיר את העניין בתקנות עבודת נשים (היעדרות בשל טיפולי הפריה ופריון), התשנ"א – 1990. החוק מכיר ב – 4 סדרות של טיפולים בשנה, אשר יוכרו לצורך ימי מחלה. בכל סדרת טיפולים, זכאית האשה – 16 ימי מחלה (בשבוע עבודה בן 5 ימים), או ל – 20 ימי מחלה (בשבוע עבודה בן 6 ימים). ימים אלו יחשבו כימי מחלה כאמור, והאשה תזכה עבורם לשכר.
אשתי ילדה במזל טוב – מה יציע לי עורך דין דיני עבודה?
ישנן מספר אפשרויות הפתוחות בפני האב הטרי, ועורכי דין בישראל המתמחים בדיני עבודה ייטיבו להניח לפתחו של האב אפשרויות אלו. החוק מכיר במקרים מסוימים (ולא רבים) במתן חופשת לידה חלקית לאב – על חשבון חופשת הלידה של האם, וזאת במספר תנאים, ואם חלפו 6 שבועות מן הלידה. הדבר כפוף לויתור של האשה בכתב על יתרת חופשת הלידה שלה לטובת האב.
אפשרות אחרת היא התפטרות של האב לצורך טיפול בתינוק. אם עברו פחות מ – 9 חודשים מעת הלידה, האב הוא בעל ותק של שנה במקום עבודתו, ובת זוגו לא התפטרה לצורך טיפול בתינוק - התפטרותו תחשב כפיטורים לשם קבלת פיצויי פיטורין. הכרה בפיטורים אלו כהתפטרות תיתכן ב – 3 מקרים: אם בת הזוג היתה עצמאית 12 חודשים לפני הלידה, או שבת הזוג עבדה 6 חודשים לפני שהאב התפטר, או במקרה שעל האב לטפל בלעדית בתינוק מחמת מחלה או נכות של האם.
ניתן אפוא לסכם ולומר כי משרד עורכי דין לדיני עבודה נדרש לעסוק בקשת רחבה של זכויות - זכויות סוציאליות במהותן. מתוך ראיה של זכויות אלו חוקקו חוקי מגן רבים ואף הוקם בית הדין לענייני עבודה. מדובר אם כן בסביבת עבודה ייחודית שעל עורך דין דיני עבודה ראוי להיות בקיא בה.
